שיווק איתן
חודש יולי נחת על העסק שלי יחד עם מטחי רקטות מעזה ופיצוץ של פניות מלקוחות פוטנציאליים.
האמצעית בת ה-15 גם היא שמה לב לכמות הטלפונים הלא שגרתית בימים לא שגרתיים בעליל.
"מה עשית אימא? מה עשית?" שאלה בסקרנות.
אז חשבתי קצת וסיפרתי לה מה באמת עשיתי ואני שמחה לספר זאת גם לכם.
אחרי שנתיים שנתתי לעסק שלי לגווע באיטיות אבל בעקביות, החלטתי שאני חייבת להתאפס על עצמי.
לאוורר עצמי מכל המשווקים המדוורים לי כמויות של מיילים על קורסים, סדנאות ו-וובינארים (הרצאות אינטרנטיות) ומספרים לי על הדרך היחידה להפוך לאוטוריטה ו…לחזור לעצמי.
כאמור התקף החרדה השיווקית שלי לא נמשך יום אחד, גם לא יומיים. הוא נמשך כמעט שנתיים.
הקשבתי להמון הרצאות באינטרנט, קראתי מאות פוסטים ומאמרים, השתתפתי בסדנאות, בכנסים, בתכנית ליווי עסקית שנתית ונפלתי שוב ושוב לתהומות החידלון.
היה נדמה לי שכולם עושים המון דברים ואני לעולם לא אדביק את הפער כך שנמנעתי אפילו לנסות.
היה לי ברור, שבשלב ראשון אני צריכה לרענן את האתר ולמקד אותו.
אומנם אני כותבת שיווקית ויכולה לכתוב כמעט הכול מפלייר ועד תוכן לאתר, אבל רציתי להתמקד בתוכן לאתר.
אני אוהבת את זה, טובה בזה והלקוחות הכי טובים שלי הם לקוחות שעזרתי להם בעניין.
השתוקקתי לחזור ולכתוב פוסטים אישיים ומאמרים מקצועיים ובעיקר השתוקקתי להפסיק להשתוקק ולעשות. לצאת מהשיתוק שאחז בי ולהתחיל לשווק.
בדיוק בסוף דצמבר, יום הולדתי ה-46 חתמתי חוזה עם המעצבת ובונת האתרים מירית טחן כהן ,
הודעתי לחוה ניסנבוים היועצת העסקית שלי שאני מגיעה למספר פגישות מיקוד ובישרתי לליאת רוזנר שהיא זאת שתכין לי את הסרטון לדף הבית.
אני לא אישה דתייה אבל מאז שאני ילדה אני דוגלת במשפט "אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו".
וכך קרה, שבאמת כאילו משמים, המעצבת פזית קלמנוביץ' בתגובה לבקשתי לעזור לי עם שחזור הלוגו הישן, שלחה לי לוגו מחודש, כולל הניירת וכולל באנר לדף הפייסבוק. הרגשתי כאילו אלוהים ירד בכבודו ובעצמו כדי לעזור לי לחזור לעסקים.
בשבוע האחרון של חודש מאי, זה קרה. העליתי לפייסבוק דף עסקי חדש.
כבר שנה או שנתיים (מי סופר) שאני חולמת לפתוח דף עסקי. חולמת ולא עושה. למה?
כי העובדה שמעולם לא היה לי דף עסקי משלי, לא אומר שאני לא יודעת במה זה כרוך. אחרי הכול, כבר יצא לי להיות שותפה לתחזוק מספר דפים כאלו עבור בעלי עסקים אחרים. פחדתי מהמחויבות הזאת.
מעט לפני שהיה לי ברור שחלום האתר המחודש עומד להתגשם, בבוקר אחד, מפוצץ באנרגיות של נחישות העזתי ועשיתי.
העליתי דף עסקי וגיליתי שאני לא מצליחה לקשר אליו מהפרופיל האישי שלי. הפעלתי קשרים, שאלתי וחקרתי והגעתי לתשובה של יאן יאנקו על איך עושים את זה. http://www.yanyanko.com/add-facebook-page-as-work-place/
בידיים רועדות עברתי שלב אחרי שלב בהוראת הכנסת הקודים ו… זה לא הצליח!
חזרתי שוב על כל השלבים מההתחלה. דמיינתי שפייסבוק יסגור לי את החשבון בגלל ההתחכמות הזו שלי אבל זה לא קרה.
הדף העסקי היה מקושר סוף -סוף לפרופיל האישי שלי.
החלטתי לנצל את פרץ התעוזה שתקף אותי ובדקתי אתרים שניתן להוריד מהם תמונות חוקיות, בלי להסתכן בתביעות. בחרתי באתר הזה:
http://www.shutterstock.com/index-in.mhtml
שוב רעידות ידיים כשאני מקלידה את מספר כרטיס האשראי. אבל זה עבד! נפרדתי מ- 150 שקלים ולרשותי עמדו 12 תמונות שחיכו שאבחר (לא בבת אחת) מתוך אלפים- מעולות.
ככה אני. פחדנית- פחדנית אבל כשאני תופסת אומץ אי אפשר לעצור אותי.
רכשתי תמונה טובה והוצאתי סטטוס חגיגי לכבוד הדף החדש. בשבועיים הבאים חשבתי שיווק מהבוקר עד הערב והתאהבתי לגמרי בעניין.
הוצאתי טיפים ושיווקתי את הסרטון החדש שלי שהעליתי ליוטיוב, (כן, גם כן בידיים רועדות), נעזרתי בסרטון הזה ובדומיו כדי להבין איך פותחים ערוץ ביוטיוב.
https://www.youtube.com/watch?v=Q9KAL_cNcGg
את החומרים שיתפתי במס' קבוצות וגם בפרופיל האישי שלי.
הקפדתי לאזן בין סטטוסים מקצועיים לסטטוסים אישיים בפרופיל האישי.
אנשים אוהבים סטטוסים אישיים, אבל מרגע שיצרתם עוקבים, הם יעשו לייק וישתפו גם חומרים מקצועיים.
מסתבר שעשיתי עבודה לא רעה. אחד הסטטוסים שלי על הסרטון הגיע לחשיפה של קרוב ל- 500 אנשים!
זה אולי מעט מאוד לבעלי עסקים שכבר שנים מפתחים קהילת עוקבים דרך מיילים ופעילויות בשטח, אבל זה המון "לעכברת מקלדת" שכמותי.
באמצע יוני האתר המחודש עלה לאוויר ונתן לי סיבה טובה להשוויץ בו.
כמה שבועות לאחר מכן, יחד עם מבצע "צוק איתן" העסק לי מתחיל להראות סימנים שהוא חוזר לאיתנו.
אז ככה זה עובד, מסתבר, אני אומרת לבתי שמקשיבה בעניין לסיפור, אין שיווק בבום אבל אם עושים שיווק, מגיע בסוף גם בום של טלפונים.
